הלכה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע כול'. וְתַנֵּי. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ חֲכָמִים. הַמּוֹצִיא מִשּׁוּם שֶׁם רַע לֹא יַחֲזִיר. שֶׁהֲרֵי הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בָנִים. לְאַחַר זְמָן נִמְצְאוּ הַדְּבָרִים בְּדֻאִים. אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים בְּדֻאִים אִילּוּ הָיָה אָדָם נוֹתֵן לִי בְאִשְׁתִּי מֵאָה מְנָה לֹא הָיִיתִי מְגָֽרְשָׁהּ. וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵירִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא מְגָֽרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ אַף הוּא נוֹתֵן לָהּ גֵּט שָׁלֵם מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
תדע לך. טעמא דרבנן מפרש שבודאי באמת היה רוצה לגרשה שהרי כמה נשים יש שהן איילוניות ומקיימין אותן שלפעמים מוצא קורת רוח מהן וליכא למיחש שיאמר כו':
גמ' תני כו'. כדפרישית במתניתין:
גמ' ותני כו'. כדפרישית במתני':
משנה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע לֹא יַחֲזִיר מִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחֲזִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל נֶדֶר שֶׁיָּֽדְעוּ בוֹ הָרַבִּים לֹא יַחֲזִיר וְשֶׁלֹּא יָֽדְעוּ בוֹ הָרַבִּים יַחֲזִיר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם 25a לֹא יַחֲזִיר וְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם יַחֲזִיר. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לֹא אָֽסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְגָֽרְשָׁךְ וְגֵרְשָׁהּ וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
שתיקותיך יפה מדבוריך. שיאמר אלו ידעתי שסופי ליתן ליך כתובה לא גרשתיך ונמצא גט בטל ובניה ממזרים והלכה כרבי יהודה:
והיא תובעת כתובתה. שהאיילונית אין לה כתובה ועכשיו שנמצאת שאינה איילונית תובעת כתובתה:
וחכמים אומרים יחזיר. ואע''ג דהתם חיישי לקילקולא חכמים דהכא היינו ר''מ דקסבר בעינן תנאי כפול והכא במאי עסקינן דלא כפליה לתנאיה שלא אמר לה הוי יודעת שמשום איילונית אני מוציאך ואם אין את איילונית לא יהא גט דהשתא הוי גט אפילו אינה איילונית ולא יכול לומר לה כן:
מתני' רבי יהודה אומר לא יחזיר. בבבלי מפרש אע''ג דלעיל לא חייש ר''י לקילקולא התם משום דקסבר כר''א דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין בצריך חקירת חכם ובשאינו צריך חקירת חכם סבר לה כרבי מאיר שאין יכול לומר אלו הייתי יודע כו' שהיה לו להפר אבל הכא חייש לקילקולא שמא תנשא לאחר ויאמר אלו הייתי יודע שהוא כן אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשך ולפיכך אמרו חכמים לא יחזיר ואף הוא נותן לה גט גמור משעה ראשונה:
מפני תיקון העולם. כלומר טעמא מאי אמרו חכמים המגרש אשתו משום נדר לא יחזירנה מפני תיקון העולם דחיישינן לקלקולא והא לא שייך אלא משום נדר דידה אבל כשנדר הוא שאין כאן משום תיקון העולם התירו לחזור והלכה כרבי יוסי:
א''ר יוסי. בבבלי מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני בד''א כשנדרה היא אבל נדר הוא שיגרשנה וגירשה יחזיר דמהו דתימא ליגזור משום דר' נתן דאמר הנודר כאלו בנה במה והמקיימו כאלו הקריב עליה קרבן והאי כיון דקיים נדריה נקנסיה מלהחזיר קמ''ל:
ואמר ר' יוסי בר' יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה:
מתני' משום שם רע. שיצא עליה לעז זנות:
משום נדר. שנדרה והוא אומר אי אפשי באשה נדרנית:
לא יחזיר. ואפילו נמצאו הדברים שקר או שהנדר בטל שהתירו חכם כדמפרש טעמא בגמ' שמא תלך ותנשא לאחר וימצאו הדברים בדאין ובנדר יתירנו החכם והיא לא תהיה פרוצה בנדרים ויאמר אלו הייתי יודע שהוא כך אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזרים ולפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר עולמית ומתוך שהוא יודע שהוא כן הוא מגרש לה גירושין גמורים ולא מצי תו לקלקלה:
ר' יהודה. סבר טעמא דאמור רבנן המוציא משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר כדי שלא תהיינה בנות ישראל פרוצים בעריות ובנדרים והילכך קאמר נדר שידעו בו רבים עשרה מישראל או יותר איכא פריצותא טפי וקנסוה ולא יחזיר ושלא ידעו בו רבים ליכא פריצותא כולי האי ולא קנסוה:
כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר. דר''מ סבר טעמא משום קלקולא הילכך נדר שאינו יכול להפר אלא שהחכם מתירו הוא דיכול לקלקל את הגט ויאמר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרשה אבל שאינו צריך חקירת חכם אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה לפי שאינו יכול לחלחלה ולומר אלו הייתי יודע כו' שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא הפר:
לא אסרו זה. שצריך חקירת חכם אלא מפני זה שאינו צריך דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקולא לפי שאינו יכול לומר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרש דאנן סהדי שאעפ''כ היה מגרשה שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב''ד לילך ולשאול על נדרה אלא מפני שאינו צריך חקירת חכם והבעל יכול להפר אסרו את כלן שלא יאמר אלו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשה וכן הלכה וכת''ק דקאמר סתמא לא יחזיר ואפי' לא ידעו בו רבים:
תַּנֵּי. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ. הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם נֵדֶר לֹא יַחֲזִיר. שֶׁהֲרֵי הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם נֵדֶר וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ וְנִמְצָא נֵדֶר בָּטֵל. אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה הַנֵּדֶר בָּטֵל אִילּוּ הָיָה אָדָם נוֹתֵן לִי בְאִשְׁתִּי מֵאָה מְנָה לֹא הָיִיתִי מְגָֽרְשָׁהּ. וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וְהַוְולָד מַמְזֵר. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא מְגָֽרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ אַף הוּא נוֹתֵן לָהּ גֵּט שָׁלֵם מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגֵרְשָׁהּ. שֶׁהֲרֵי נֵדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם הָיָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגֵרְשָׁהּ. שֶׁהֲרֵי נֵדֶר שֶׁלֹּא יָֽדְעוּ בוֹ רַבִּים הָיָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. לֹא אָֽסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. בְּדִין הָיָה שֶׁאֲפִילוּ נֵדֶר שֶׁהוּא צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם יַחֲזִיר. שֶׁהַזָּקֵן עוֹקֵר אֶת הַנֵּדֶר מֵעִיקָּרוֹ. מִפְּנֵי מַה אֶֽסְרוּ נֵדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם. מִפְּנֵי נֵדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם.
Pnei Moshe (non traduit)
בדין היה כו'. כדפרישית במתניתין:
תדע לך כו'. אטעמא דרבי יהודה קאי כדפרישית במתניתין:
תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה אטעמא דר''מ קמהדר כלומר בודאי עילה מצא לה ורוצה לגרשה באמת שהיה יכול להפר ולא שייך כאן אילו הייתי יודע כו':
משנה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַייְלוֹנִית רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יַחֲזִיר וַחֲכָמִים אוֹמרִים יַחֲזִיר. נִישֵּׂאת לְאַחֵר וְהָיוּ לָהּ בָנִים מִמֶּנּוּ וְהִיא תוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לָהּ שְׁתִיקוּתֵיךְ יָפָה מִדִּיבָּרֵיךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
שתיקותיך יפה מדבוריך. שיאמר אלו ידעתי שסופי ליתן ליך כתובה לא גרשתיך ונמצא גט בטל ובניה ממזרים והלכה כרבי יהודה:
והיא תובעת כתובתה. שהאיילונית אין לה כתובה ועכשיו שנמצאת שאינה איילונית תובעת כתובתה:
וחכמים אומרים יחזיר. ואע''ג דהתם חיישי לקילקולא חכמים דהכא היינו ר''מ דקסבר בעינן תנאי כפול והכא במאי עסקינן דלא כפליה לתנאיה שלא אמר לה הוי יודעת שמשום איילונית אני מוציאך ואם אין את איילונית לא יהא גט דהשתא הוי גט אפילו אינה איילונית ולא יכול לומר לה כן:
מתני' רבי יהודה אומר לא יחזיר. בבבלי מפרש אע''ג דלעיל לא חייש ר''י לקילקולא התם משום דקסבר כר''א דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין בצריך חקירת חכם ובשאינו צריך חקירת חכם סבר לה כרבי מאיר שאין יכול לומר אלו הייתי יודע כו' שהיה לו להפר אבל הכא חייש לקילקולא שמא תנשא לאחר ויאמר אלו הייתי יודע שהוא כן אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשך ולפיכך אמרו חכמים לא יחזיר ואף הוא נותן לה גט גמור משעה ראשונה:
מפני תיקון העולם. כלומר טעמא מאי אמרו חכמים המגרש אשתו משום נדר לא יחזירנה מפני תיקון העולם דחיישינן לקלקולא והא לא שייך אלא משום נדר דידה אבל כשנדר הוא שאין כאן משום תיקון העולם התירו לחזור והלכה כרבי יוסי:
א''ר יוסי. בבבלי מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני בד''א כשנדרה היא אבל נדר הוא שיגרשנה וגירשה יחזיר דמהו דתימא ליגזור משום דר' נתן דאמר הנודר כאלו בנה במה והמקיימו כאלו הקריב עליה קרבן והאי כיון דקיים נדריה נקנסיה מלהחזיר קמ''ל:
ואמר ר' יוסי בר' יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה:
מתני' משום שם רע. שיצא עליה לעז זנות:
משום נדר. שנדרה והוא אומר אי אפשי באשה נדרנית:
לא יחזיר. ואפילו נמצאו הדברים שקר או שהנדר בטל שהתירו חכם כדמפרש טעמא בגמ' שמא תלך ותנשא לאחר וימצאו הדברים בדאין ובנדר יתירנו החכם והיא לא תהיה פרוצה בנדרים ויאמר אלו הייתי יודע שהוא כך אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזרים ולפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר עולמית ומתוך שהוא יודע שהוא כן הוא מגרש לה גירושין גמורים ולא מצי תו לקלקלה:
ר' יהודה. סבר טעמא דאמור רבנן המוציא משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר כדי שלא תהיינה בנות ישראל פרוצים בעריות ובנדרים והילכך קאמר נדר שידעו בו רבים עשרה מישראל או יותר איכא פריצותא טפי וקנסוה ולא יחזיר ושלא ידעו בו רבים ליכא פריצותא כולי האי ולא קנסוה:
כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר. דר''מ סבר טעמא משום קלקולא הילכך נדר שאינו יכול להפר אלא שהחכם מתירו הוא דיכול לקלקל את הגט ויאמר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרשה אבל שאינו צריך חקירת חכם אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה לפי שאינו יכול לחלחלה ולומר אלו הייתי יודע כו' שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא הפר:
לא אסרו זה. שצריך חקירת חכם אלא מפני זה שאינו צריך דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקולא לפי שאינו יכול לומר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרש דאנן סהדי שאעפ''כ היה מגרשה שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב''ד לילך ולשאול על נדרה אלא מפני שאינו צריך חקירת חכם והבעל יכול להפר אסרו את כלן שלא יאמר אלו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשה וכן הלכה וכת''ק דקאמר סתמא לא יחזיר ואפי' לא ידעו בו רבים:
הלכה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַייְלוֹנִית כול'. תַּנֵּי. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ. הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַייְלוֹנִית לֹא יַחֲזִיר. שֶׁהֲרֵי הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַייְלוֹנִית וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בָּנִים. וְאָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאִשְׁתִּי יוֹלֶדֶת אִילּוּ הָיָה אָדָם נוֹתֵן לִי בְאִשְׁתִּי מֵאָה מְנָה לֹא הָיִיתִי מְגָֽרְשָׁהּ. וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וְהַוְולָד מַמְזֵר. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא מְגָֽרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ אַף הוּא נוֹתֵן לָהּ גֵּט שָׁלֵם מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגֵרְשָׁהּ. שֶׁהֲרֵי כַּמָּה נָשִׁים נְשׂוּאִין אַייְלוֹנִיּוֹת וְעַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן נַחַת רוּחַ מֵהֶן מְקַייְמִין אוֹתָן.
Pnei Moshe (non traduit)
תדע לך. טעמא דרבנן מפרש שבודאי באמת היה רוצה לגרשה שהרי כמה נשים יש שהן איילוניות ומקיימין אותן שלפעמים מוצא קורת רוח מהן וליכא למיחש שיאמר כו':
גמ' תני כו'. כדפרישית במתניתין:
גמ' ותני כו'. כדפרישית במתני':
רִבִּי זְעוּרָה קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין קִנְייָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעוֹ מִן הַמַּעֲשְׂרוֹת. מוֹדֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ קִנְייָן נְכָסִים. מָהוּ קִנְייָן נְכָסִים. אָמַר רִבִּי אַבָּא. אֲכִילַת פֵּירוֹת. וְהָתַנִּינָן. הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא בִּיכּוּרִים מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. וְיָבִיא בִּיכּוּרִים דְּבַר תוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
והתנינן. אדלעיל קמהדר דמוקמינן למתניתין כר''מ דאמר אין קנין א''כ הא דתנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם ויביא ביכורים דבר תורה דהא מד''ת חייב הישראל אם אין קנין לעכו''ם וקשיא אמאי קאמר מפני תיקון העולם:
אכילת פירות. כלומר אם ישראל מכר הקרקע לעכו''ם לאכילת פירות יש לו בהן קנין ואם נגמרו בידו פטורין מן המעשרות דלא אמר ר''ט אין קנין אלא אם הקרקע ביד העכו''ם וישראל לקח ממנו לפירות ונגמרו ביד ישראל חייבין במעשרות אבל אם נגמרו ביד העכו''ם ונתמרחו לכ''ע יש קנין דנהי דקרקע לא קני פירות מיהא קני:
מַתְנִיתִין דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין קִנְייָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעֲשְׂרוֹת. רִבִּי יוּדָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין. יֵשׁ קִנְייָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעֲשְׂרוֹת. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחוּזָּה. הֵקִישׁ עֲבָדִים לַאֲחוּזָה. מַה עֲבָדִים אַתֶּם קוֹנִין מֵהֶן וְאֵין הֵן קוֹנִין מִכֶּם. אַף אֲחוּזָה אַתֶּם קוֹנִין מֵהֶן וְהֵן אֵינָן קוֹנִין מִכֶּם. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָא מְסַייְעָא לְרִבִּי מֵאִיר. וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת. לְחוֹלְטָנוּת. אָמַר לֵיהּ. כָּל גַּמְרָא אָֽמְרָה דְּהִיא מְסַייעָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא תִימָּכֵר. הָא אִם נִמְכְּרָה חֲלוּטָה הִיא. רִבִּי הוּנָא דְּצִיפּוֹרִי אָמַר. הִנְהִיג רִבִּי חֲנִינָא בְצִיפּוֹרִין כְּהָדָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
כהדא דר''ש. דיש קנין וישראל שקנה פירות ממנו פטור מן המעשרות:
כל גרמה אמרה. אדרבה כל עצמו של המקרא לר''ש הוא דמסייע לי' דמדהזהירה התורה שלא תימכר לחלוטין כלומר שלא תמכר לעכו''ם כ''א לישראל וביובל יצא ש''מ שאם מכרה לעכו''ם מכורה לחלוטין היא:
והאי. האי קרא מסייע לר''מ דדרשינן היקישא דכתיב והארץ לא תמכר לצמיתות ומתרגמינן לחולטנית שלא תהא נמכרת לחלוטין:
ואין הם קונים מכם. שישראל הנמכר לעכו''ם אין גופו קנוי לו כ''א לעבודה אף אחוזה אין להם קנין אלא לפירות ולא להפקיע קדושתן:
והתנחלתם. בעבדים כנענים כתיב:
מתניתין דר''מ היא דר''מ אמר. במסכת דמאי אין קנין לעכו''ם בא''י אם קנה העכו''ם קרקע בארץ אין קנינו קנין להפקיע מקדושתה שלא תתחייב במעשרות וישראל הקונה ממנו צריך לעשר פירותיו ולפיכך הלוקח ממנו מביא ביכורים:
לית כאן רבי יהודה. לא גרסינן במתניתין רבי יהודה בהא אלא ר''מ הוא דקאמר לה דס''ל יחזיר אם ירצה ואם לא החזירה ונשאת כו' אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך ותני בברייתא בהדיא כן:
רבי יהודה אומר לא יחזיר ואת אומר כן. אהא דקתני בסיפא אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך פריך והא ר''י קאמר לא יחזיר וכיון שתקנו חכמים שלא יחזיר ואומרים לו הוי יודע כו' כדמפרש לעיל שהוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה והיכי מצי למימר השתא שתיקותיך יפה מדיבוריך:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לַגּוֹיִם כול'. מַתְנִיתָא בְּשֶׁמָּכַר עַצְמוֹ וְשִׁנָּה. אֲבָל אִם מָכַר עַצְמוֹ פַעַם אַחַת פּוֹדִין אוֹתוֹ. וְאִם מָכַר עַצְמוֹ לְלוּדִים אֲפִילוּ פַעַם אַחַת אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְלוּדִים. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. אָמַר. מַה נַעֲשֶה מִפְּנֵי חַייָו עָשָׂה.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני חייו עשה מפני דוחקו שלא היה לו ממה להתפרנס ופודין:
אין פודין אותן. שמסר נפשו למות:
גמ' ואם מכר עצמו ללודים. אומה שאוכלין בני אדם:
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לַגּוֹיִם אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ אֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ לַגּוֹי וְחָזַר וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא בִּיכּוּרִים מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני תיקון העולם. כלומר שידעו שאין קנין לעכו''ם בא''י קנין גמור וישתדלו בפדיון זה הקרקע מידו לפי שהיא עומדת בקדושתה:
הלוקח מביא ביכורים. הלוקח הזה שלקחו ממנו מביא ביכורים וכלומר אע''פ שגדלו הפירות ברשות העכו''ם:
לאחר מיתת אביהן. שלא יטמעו בין העכו''ם:
מתני' אין פודין אותו. והוא שרגיל בכך כדקאמר בגמרא:
25b רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יַחֲזִיר. וְאַתְּ אָמַר כֵּן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָָּאן רִבִּי יְהוּדָה אֶלָּא רִבִּי מֵאִיר. וְתַנֵּי כֵן מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. אוֹמֵר לָהּ. שְׁתִיקוּתֵיךְ יָפָה מִדִּיבָּרֵיךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
כהדא דר''ש. דיש קנין וישראל שקנה פירות ממנו פטור מן המעשרות:
כל גרמה אמרה. אדרבה כל עצמו של המקרא לר''ש הוא דמסייע לי' דמדהזהירה התורה שלא תימכר לחלוטין כלומר שלא תמכר לעכו''ם כ''א לישראל וביובל יצא ש''מ שאם מכרה לעכו''ם מכורה לחלוטין היא:
והאי. האי קרא מסייע לר''מ דדרשינן היקישא דכתיב והארץ לא תמכר לצמיתות ומתרגמינן לחולטנית שלא תהא נמכרת לחלוטין:
ואין הם קונים מכם. שישראל הנמכר לעכו''ם אין גופו קנוי לו כ''א לעבודה אף אחוזה אין להם קנין אלא לפירות ולא להפקיע קדושתן:
והתנחלתם. בעבדים כנענים כתיב:
מתניתין דר''מ היא דר''מ אמר. במסכת דמאי אין קנין לעכו''ם בא''י אם קנה העכו''ם קרקע בארץ אין קנינו קנין להפקיע מקדושתה שלא תתחייב במעשרות וישראל הקונה ממנו צריך לעשר פירותיו ולפיכך הלוקח ממנו מביא ביכורים:
לית כאן רבי יהודה. לא גרסינן במתניתין רבי יהודה בהא אלא ר''מ הוא דקאמר לה דס''ל יחזיר אם ירצה ואם לא החזירה ונשאת כו' אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך ותני בברייתא בהדיא כן:
רבי יהודה אומר לא יחזיר ואת אומר כן. אהא דקתני בסיפא אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך פריך והא ר''י קאמר לא יחזיר וכיון שתקנו חכמים שלא יחזיר ואומרים לו הוי יודע כו' כדמפרש לעיל שהוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה והיכי מצי למימר השתא שתיקותיך יפה מדיבוריך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source